נושא לימוד · כל אזכור חוק ניתן ללחיצה אל נוסח לעיון (ויקיטקסט)
חופש העיסוק
חוק-יסוד: חופש העיסוק · הזכות, פסקת ההגבלה וחוק חורג
חוק-יסוד: חופש העיסוק מעגן את זכותו של כל אזרח או תושב לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד (). מטרת החוק היא להגן על חופש העיסוק כערך חוקתי, על רקע עקרונות היסוד המבוססים על ההכרה בערך האדם ובחירותו (, ). לצד עיגון הזכות, מטיל החוק חובה אקטיבית על כל רשות מרשויות השלטון לכבד את חופש העיסוק ().
הזכות אינה מוחלטת. פסקת ההגבלה שבחוק () קובעת ארבעה תנאים מצטברים לפגיעה כשרה: הפגיעה חייבת להיעשות בחוק (או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו), החוק הפוגע צריך לְהַלום את ערכיה של מדינת ישראל, להיות לתכלית ראויה, והפגיעה חייבת להיות במידה שאינה עולה על הנדרש (מבחן המידתיות). זהו כלי הביקורת המרכזי שדרכו בוחנים הגבלות רגולטוריות ורישוי על עיסוקים.
ייחודו של חוק-יסוד זה הוא פסקת ההתגברות ("חוק חורג") שבו (): הכנסת רשאית לחוקק הוראה הפוגעת בחופש העיסוק גם כשאינה עומדת בתנאי , אם נתקבלה ברוב חברי הכנסת ונאמר בה במפורש שהיא תקפה על אף האמור בחוק-היסוד; תוקף חוק כזה פוקע בתום ארבע שנים. עוד קובע החוק כי אין בכוח תקנות שעת חירום לשנותו (), ואין לשנותו אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב חברי הכנסת ().
שורה תחתונה
הזכות: כל אזרח/תושב זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד (); הרשויות חייבות לכבדה ().
פסקת ההגבלה (): פגיעה רק בחוק ההולם את ערכי המדינה, לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
פסקת ההתגברות / חוק חורג (): רוב חברי הכנסת + אמירה מפורשת; פקיעה כעבור ארבע שנים.
יציבות: לא ניתן לשנות בתקנות שעת חירום () ולא אלא בחוק-יסוד ברוב חברי הכנסת ().
מקורות · לחיצה פותחת נוסח לעיון (ויקיטקסט); הנוסח המחייב — רשומות/מאגר הכנסת
חוק-יסוד: חופש העיסוק
עקרונות יסוד — זכויות היסוד מושתתות על ההכרה בערך האדם ובקדושת חייו.
מטרה — להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של המדינה.
חופש העיסוק — כל אזרח או תושב זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.
פגיעה בחופש העיסוק — רק בחוק ההולם את ערכי המדינה, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת.
תחולה — כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק.
יציבות — אין בכוח תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה.
נוקשות — אין לשנות את חוק-היסוד אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב חברי הכנסת.
תוקפו של חוק חורג — הוראה פוגעת תקפה אף שלא לפי §4 אם נתקבלה ברוב חברי הכנסת ובאמירה מפורשת; פקיעה בתום ארבע שנים.
פסיקהההלכות המובילות: לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר (בג"ץ 1715/97) — פסילת חוק ראשונה בשל אי-מידתיות ("מבחן המינון") לפי פסקת ההגבלה של חופש העיסוק; מיטראל נ' כנסת ישראל (בג"ץ 4676/94) — תוקף חוק בשר ומוצריו מכוח פסקת ההתגברות (ס' 8). פִּתחו את פסקי הדין ואל תסתמכו על הנוסח בלבד.
ספר חכם · תוכן מקורי בליווי מקורות רשמיים · נוצר בסיוע בינה מלאכותית · כלי לימוד · אינו ייעוץ משפטי · יש לאמת כל מקור.
כלי הכנה לבחינת ההסמכה מבוסס בינה מלאכותית · כל התוכן נוצר בבינה מלאכותית ומעוגן ככל האפשר בנוסח החוק · אינו ייעוץ משפטי; השימוש על אחריות המשתמש בלבד, ללא כל אחריות. · השאלות והתרחישים בכלי בדיוניים ומקוריים (כל דמיון למקרה או לאדם אמיתי — מקרי); הציטוטים המשפטיים (חוקים ופסיקה) — אמיתיים. · מקורות: חוקים מקושרים לנוסח המלא (ספר החוקים הפתוח, חינם ולפי סעיף); פסיקה מקושרת היכן שקיים העתק רשמי חופשי — פסקי דין ותיקים המצויים בפ״ד בלבד מובאים בציטוט ללא קישור חופשי, לאימות עצמאי בנבו/פ״ד. איננו מאשרים פסיקה מטעמנו. מצאתם טעות? נשמח שתעדכנו אותנו ←