כתב אישום

ההליך הפלילי ה"רגיל" נפתח בהגשת כתב אישום. לפי §67 ✓, אדם שיש להעמידו לדין — התובע מגיש עליו כתב אישום לבית המשפט. זהו ההליך שביוזמת רשויות התביעה, לצדו קיים מסלול הקובלנה הפרטית לפי §68 ✓, שבו כל אדם רשאי להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השנייה בהגשת קובלנה לבית המשפט (חריג להסדר הרגיל). כך, המסמך הפותח את ההליך יכול לצאת מן התובע (כתב אישום) או מאדם פרטי (קובלנה).

התוכן הנדרש בכתב האישום מוסדר ב-§85 ✓, המונה את הפרטים שהמסמך חייב לכלול — בין היתר שם בית המשפט שאליו הוא מוגש, זהות המאשים (מדינת ישראל או שם הקובל ומענו), שם הנאשם ומענו, תיאור העובדות המהוות את העבירה, ציון הוראות החיקוק שלפיהן מואשם הנאשם, ושמות עדי התביעה. הקפדה על פרטים אלה חשובה משום שהיא מגדירה את גבולות היריעה שעליה נדרש הנאשם להתגונן.

החוק מאפשר גמישות דיונית בעיצוב האישום ובשינויו. §86 ✓ מתיר צירוף כמה אישומים בכתב אישום אחד, ו-§87 ✓ מתיר צירוף כמה נאשמים במסגרת אחת; מנגד §88 ✓ מסמיך את בית המשפט להורות על הפרדת המשפט, ו-§90 ✓ מאפשר איחוד משפטים בתנאים המקבילים לכללי הצירוף. אשר לתיקון: לפי §91 ✓ רשאי התובע לתקן את כתב האישום, ולפי §92 ✓ מוסמך בית המשפט לתקן את כתב האישום לאחר תחילת המשפט, תוך מתן הזדמנות הוגנת לנאשם.

• §67 · אמת במקור ↗ ✓אדם שיש להעמידו לדין — התובע מגיש עליו כתב אישום לבית המשפט.
• §68 · אמת במקור ↗ ✓קובלנה — כל אדם רשאי להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השנייה בהגשת קובלנה לבית המשפט.
• §85 · אמת במקור ↗ ✓תוכן כתב האישום — הפרטים שהמסמך חייב לכלול (בית המשפט, המאשים, הנאשם ומענו, תיאור העובדות, הוראות החיקוק, שמות עדי התביעה).
• §86 · אמת במקור ↗ ✓צירוף אישומים — מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים.
• §87 · אמת במקור ↗ ✓צירוף נאשמים — מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים.
• §88 · אמת במקור ↗ ✓הפרדת המשפט — בית המשפט רשאי להורות על משפט נפרד לאישומים או לנאשמים.
• §90 · אמת במקור ↗ ✓איחוד משפטים — בית המשפט רשאי לאחד כתבי אישום נפרדים בתנאי הצירוף.
• §91 · אמת במקור ↗ ✓תיקון כתב אישום בידי התובע.
• §92 · אמת במקור ↗ ✓תיקון כתב אישום בידי בית המשפט לאחר תחילת המשפט, תוך מתן הזדמנות לנאשם.