חוות דעת משפטית טובה נבנית על שלד קבוע וברור, כדי שהקורא — לרוב לקוח או עמית — יוכל לעקוב אחר ההיגיון מהשאלה ועד ההמלצה. פתח במסגור מדויק של השאלה המשפטית: מהי בדיוק ההכרעה שהלקוח מבקש, ובאילו גבולות. שאלה רחבה מדי מולידה חוות דעת מפוזרת; שאלה חדה ממקדת את כל מה שבא אחריה.
אחרי השאלה הצג את מסכת העובדות שעליה מתבססת חוות הדעת. הפרד בין עובדות שנמסרו לך לבין הנחות שאתה מניח, וציין במפורש שהמסקנות כפופות לעובדות אלה. אחר כך הצג את הדין החל — המקורות הרלוונטיים (חקיקה, פסיקה, כללים) שמסגרים את הניתוח — בלי להעמיס מקורות שאינם דרושים להכרעה.
גוף חוות הדעת הוא הניתוח: יישום הדין על העובדות, ואחריו מסקנה והמלצה מעשית. שמור על מבנה עקבי עם כותרות משנה, על ניסוח ענייני ומאופק, ועל רצף הגיוני שבו כל חלק נשען על קודמו. מבנה מסודר הוא כשלעצמו סימן למקצועיות, והוא מקל על הבוחן לתגמל אותך.