נושא לימוד · כל אזכור חוק ניתן ללחיצה אל נוסח לעיון (ויקיטקסט)
קבילות ומשקל
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 · שני שערים נפרדים של דיני הראיות
דיני הראיות מבחינים בין שתי שאלות נפרדות. קבילות (admissibility) היא שאלת סף — האם מותר כלל להגיש את הראיה ולהניחה בפני בית המשפט; זו שאלה משפטית שהמענה עליה בינארי (קבילה או פסולה). משקל (weight) הוא השלב הבא — לאחר שראיה נמצאה קבילה, כמה אמון ומשמעות ראייתית מייחס לה בית המשפט. קובע שערכה של עדות בעל-פה ומהימנות העדים הם ענין להכרעת בית המשפט לפי התנהגות העדים, נסיבות הענין ו"אותות האמת המתגלים במשך המשפט" — כלומר המשקל נתון לשיקול דעתו של השופט ואינו כבול לכללים נוקשים.
כלל היסוד בשיטה הישראלית הוא קבילוּת רחבה: ראיה רלוונטית תתקבל, ומשקלהּ (לרבות חולשותיה) יילקח בחשבון בשלב ההערכה. עם זאת הפקודה קובעת מקרים שבהם הקבילות עצמה מותנית בתנאי סף. הבולט הוא הודיית נאשם — קובע שעדות על הודיית הנאשם תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות על הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט השתכנע שהיא היתה "חפשית ומרצון". כאן התנאי הוא סף קבילות: הודיה שלא ניתנה חופשית פסולה מלהתקבל, ואין מגיעים כלל לשקילת משקלה.
לצד כללי הקבילות קיימים כללים המכוונים לזהירות בהערכת משקל, ובעיקר דרישות לחיזוק או להנמקה כשמדובר בעדות יחידה או בעדות שאמינותה מעוררת חשש. (במשפט אזרחי) מחייב את בית המשפט לנמק מדוע הסתפק בעדות יחידה במקרים מסוימים (עדות יחידה של בעל-דין או אדם מעוניין, או כשהתובענה היא נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר); ההסדר המקביל במשפט הפלילי הוא (חיזוק לעדות שותף לעבירה, סיוע לעדות עד מדינה, והנמקה בעבירת מין). עוסק בעדות קטין שאינו בר-אחריות פלילית. אלו אינם פוסלים את הראיה מלהתקבל, אלא מטילים משמעת על אופן שקילתה. כך נשמרת ההבחנה: השער הראשון (קבילות) שומר מפני ראיות פסולות מעיקרן, והשער השני (משקל) מבטיח הכרעה זהירה ומנומקת גם כשהראיה קבילה.
שורה תחתונה
קבילות = שאלת סף בינארית (מותר להגיש?); משקל = כמה אמון ומשמעות ().
המשקל נתון לשיקול דעת השופט לפי התנהגות העדים, הנסיבות ואותות האמת ().
הודיית נאשם קבילה רק אם ניתנה חופשית ומרצון — תנאי סף לקבילות ().
עדות יחידה אינה פסולה אך טעונה הנמקה — במשפט אזרחי, במשפט הפלילי; — עדות קטין שאינו בר-אחריות פלילית.
מקורות · לחיצה פותחת נוסח לעיון (ויקיטקסט); הנוסח המחייב — רשומות/מאגר הכנסת
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971
ערכה של עדות בעל-פה ומהימנות העדים נתונים להכרעת בית המשפט לפי התנהגות העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשפט.
עדות על הודיית נאשם קבילה רק אם הובאה עדות על נסיבות מתן ההודיה ובית המשפט ראה שהיא היתה חפשית ומרצון.
§54 (במשפט אזרחי) — חובת הנמקה כשמסתפקים בעדות יחידה במקרים מסוימים (עדות בעל-דין או אדם מעוניין; תובענה נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר). ההסדר הפלילי המקביל — §54א.
כלל בדבר עדות קטין שאינו בר-אחריות פלילית — אין להרשיע על סמך עדות יחידה כזו ללא חיזוק.
פסיקהההלכות המובילות: מועדי (ע"פ 115/82) — חמשת אבות הפסול לקבילות הודאה לפי סעיף 12 והמעבר מקבילות למשקל; יששכרוב (ע"פ 5121/98) — דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין הפוגעת בהליך הוגן. פִּתחו את פסקי הדין ואל תסתמכו על הנוסח בלבד.
ספר חכם · תוכן מקורי בליווי מקורות רשמיים · נוצר בסיוע בינה מלאכותית · כלי לימוד · אינו ייעוץ משפטי · יש לאמת כל מקור.
כלי הכנה לבחינת ההסמכה מבוסס בינה מלאכותית · כל התוכן נוצר בבינה מלאכותית ומעוגן ככל האפשר בנוסח החוק · אינו ייעוץ משפטי; השימוש על אחריות המשתמש בלבד, ללא כל אחריות. · השאלות והתרחישים בכלי בדיוניים ומקוריים (כל דמיון למקרה או לאדם אמיתי — מקרי); הציטוטים המשפטיים (חוקים ופסיקה) — אמיתיים. · מקורות: חוקים מקושרים לנוסח המלא (ספר החוקים הפתוח, חינם ולפי סעיף); פסיקה מקושרת היכן שקיים העתק רשמי חופשי — פסקי דין ותיקים המצויים בפ״ד בלבד מובאים בציטוט ללא קישור חופשי, לאימות עצמאי בנבו/פ״ד. איננו מאשרים פסיקה מטעמנו. מצאתם טעות? נשמח שתעדכנו אותנו ←