‹ כל הנושאים‹ חזרה: דיני ראיות
ספר חכם · גרסת אלפאלומדים מהמקור — לא מהזיכרון 📖
נושא לימוד · כל אזכור חוק ניתן ללחיצה אל נוסח לעיון (ויקיטקסט)

חסיונות בדיני ראיות

פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971 · מתי ראיה רלוונטית לא תוגש

חיסיון מונע הבאת ראיה גם כשהיא רלוונטית, כדי להגן על אינטרס שהמחוקק מצא ראוי. החיסיון המקצועי המובהק הוא חסיון עורך דין–לקוח : דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו ויש להם קשר לשירות המקצועי. החיסיון הוא של הלקוח, וניתן לוויתור על ידו.

חסיונות מקצועיים נוספים הם "יחסיים" — בית המשפט רשאי להסירם אם מצא שהצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על העניין שבאי-גילוי: רופא–חולה , ופסיכולוג–מטופל . חסיון כהן דת חל על דברים שנאמרו לו בווידוי.

לצד אלה קיימים חסיונות לטובת הכלל: ראיה שגילויה עלול לפגוע בביטחון המדינה , או באינטרס ציבורי חשוב . גם חסיונות אלה כפופים לביקורת בית המשפט, שרשאי להורות על גילוי אם עשיית הצדק מחייבת זאת.

שורה תחתונה
  • עו״ד–לקוח : חיסיון של הלקוח, לגבי תקשורת בקשר לשירות המקצועי; ניתן לוויתור.
  • רופא ופסיכולוג : חסיונות יחסיים — ניתנים להסרה לשם עשיית צדק.
  • כהן דת (וידוי); ביטחון המדינה ואינטרס ציבורי — בכפוף לביקורת שיפוטית.
מקורות · לחיצה פותחת נוסח לעיון (ויקיטקסט); הנוסח המחייב — רשומות/מאגר הכנסת
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971
  • חיסיון מפני גילוי ראיה שעלול לפגוע בביטחון המדינה, בכפוף לביקורת בית המשפט העליון.
  • חיסיון מפני גילוי ראיה בשל אינטרס ציבורי חשוב, בכפוף לקביעת בית המשפט שעשיית צדק מחייבת גילוי.
  • חסיון עורך דין–לקוח: דברים ומסמכים שהוחלפו בקשר לשירות המקצועי; חיסיון של הלקוח, הניתן לוויתור.
  • חסיון רופא–חולה (יחסי): ניתן להסרה אם הצורך בגילוי לשם עשיית צדק עדיף.
  • חסיון פסיכולוג–מטופל (יחסי), בדומה לחסיון הרופא.
  • חסיון כהן דת על דברים שנמסרו לו בווידוי.
פסיקההיקף החיסיון של עו״ד–לקוח וגבולותיו (לרבות חריגים) עוצבו בפסיקה. איננו מנסחים את ההלכה מהזיכרון — פִּתחו את פסקי הדין לקריאה במקור.
📝 כך זה נבחן
בתביעת רשלנות רפואית מבקש התובע לחייב חשיפת מסמכים רפואיים של הנתבע; הנתבע טוען לחיסיון רופא–חולה. מה דין הבקשה?
חיסיון רופא–חולה הוא חיסיון יחסי — בית המשפט רשאי להסירו אם הצורך בגילוי לשם עשיית צדק עדיף. שונה מחיסיון עו״ד–לקוח , שהוא חיסיון של הלקוח (ניתן לוויתור על-ידו) ומוחלט יותר. כאן, בהיותו יחסי — בית המשפט מאזן; אם הגילוי חיוני לעשיית צדק, יוסר. מסקנה: אינו מוחלט; ההכרעה לבית המשפט לפי §49.
מלכודת נפוצה
מלכודות נפוצות: (1) להתייחס לחיסיון הרופא/הפסיכולוג כמוחלט — הם יחסיים / וניתנים להסרה לשם צדק; (2) לבלבל של מי החיסיון בעו״ד–לקוח — הוא של הלקוח , וניתן לוויתור על-ידו ולא על-ידי עוה״ד; (3) לשכוח שחסיונות ביטחון המדינה והאינטרס הציבורי כפופים לביקורת שיפוטית, ואינם חוסמים גורפים.
ספר חכם · תוכן מקורי בליווי מקורות רשמיים · נוצר בסיוע בינה מלאכותית · כלי לימוד · אינו ייעוץ משפטי · יש לאמת כל מקור.
כלי הכנה לבחינת ההסמכה מבוסס בינה מלאכותית · כל התוכן נוצר בבינה מלאכותית ומעוגן ככל האפשר בנוסח החוק · אינו ייעוץ משפטי; השימוש על אחריות המשתמש בלבד, ללא כל אחריות. · השאלות והתרחישים בכלי בדיוניים ומקוריים (כל דמיון למקרה או לאדם אמיתי — מקרי); הציטוטים המשפטיים (חוקים ופסיקה) — אמיתיים. · מקורות: חוקים מקושרים לנוסח המלא (ספר החוקים הפתוח, חינם ולפי סעיף); פסיקה מקושרת היכן שקיים העתק רשמי חופשי — פסקי דין ותיקים המצויים בפ״ד בלבד מובאים בציטוט ללא קישור חופשי, לאימות עצמאי בנבו/פ״ד. איננו מאשרים פסיקה מטעמנו. מצאתם טעות? נשמח שתעדכנו אותנו ←
© 2026 Legal Analyzer Ltd. · כל הזכויות שמורות · מאגר שאלות מקורי — אין להעתיק