ניסיון לעבור עבירה

הניסיון הוא צורת התנהגות עבירתית מקדמית, המוסדרת בסימן א' לפרק ה' לחוק העונשין. לפי §25 ✓, אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה. מכאן שלניסיון שני יסודות מצטברים: יסוד נפשי מובהק – "מטרה" לבצע את העבירה (כוונה מיוחדת), ויסוד עובדתי – מעשה שחצה את גבול ההכנה גם אם העבירה עצמה לא נשלמה. הבחנה בין הכנה גרידא (שאינה ענישה כניסיון) לבין תחילת ביצוע היא לב הסעיף.

§26 ✓ מבהיר כי אין נפקא מינה אם עשיית העבירה לא הייתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו. הוראה זו מקבעת את אחריות המנסה גם ב"ניסיון בלתי-אפשרי" – למשל ירי לעבר מי שכבר מת, או ניסיון גניבה מכיס ריק – שכן הדגש הוא על מטרתו ומעשהו של המנסה ולא על היתכנות התוצאה בפועל.

בצד היצירת האחריות קובע החוק שני איזונים. §27 ✓ מוציא מתחולתו של הניסיון הוראות המטילות עונש חובה או עונש מזערי, כך שבית המשפט אינו כבול לרצפת הענישה שנקבעה לעבירה המושלמת. §28 ✓ מקנה פטור מלא מאחריות פלילית לניסיון למי שהוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות; ואולם הפטור אינו גורע מאחריות בשל עבירה מושלמת אחרת שכבר גלומה במעשה.

• §25 · אמת במקור ↗ ✓ניסיון מהו – מטרה לבצע את העבירה ומעשה שאין בו הכנה בלבד, כשהעבירה לא הושלמה.
• §26 · אמת במקור ↗ ✓חוסר אפשרות לעשיית העבירה – אין נפקא מינה אם הביצוע לא היה אפשרי בשל מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.
• §27 · אמת במקור ↗ ✓עונש מיוחד על ניסיון – הוראת עונש חובה או עונש מזערי אינה חלה על ניסיון לעבור את העבירה.
• §28 · אמת במקור ↗ ✓פטור עקב חרטה – פטור מאחריות למנסה שחדל מרצון מתוך חרטה או תרם למניעת התוצאות, בלי לגרוע מאחריות לעבירה מושלמת אחרת.