ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה גילוי דעת בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורך הדין (החלטה את/60/24). הגילוי הראשון (המקדים) פורסם ב-7.5.2024, וגילוי דעת שני ומעודכן פורסם בספטמבר 2026 והוא מתמקד בבינה מלאכותית גנרטיבית. הגילוי אינו יוצר חובות חדשות אלא מיישם את כללי האתיקה הקיימים על השימוש בכלים אלה: אי-עמידה בהוראותיו עשויה להקים חזקה לכאורה (הניתנת לסתירה) שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות, ועמידה בהן מהווה אינדיקציה משמעותית לפעולה אתית וסבירה.
חובת אימות הפלט: פלט של כלי בינה מלאכותית עלול להיראות מהימן ומקצועי אך להכיל מידע שגוי או אסמכתאות בדויות ("הזיה"). הסתמכות על פלט בלתי-מאומת עלולה להפר את חובת הנאמנות והמסירות ללקוח (סעיף 54 לחוק הלשכה; לכללי האתיקה) ואת חובת ההגינות כלפי בית המשפט. על עורך הדין לבדוק ולאמת באופן עצמאי כל פלט מול מקור מהימן, ואם לא ניתן לאמת מידע — עליו ליידע את בית המשפט.
סודיות, חיסיון ופרטיות: חובת הסודיות () ואיסור השימוש במידע הלקוח (), לצד החיסיון (סעיף 48 לפקודת הראיות; חובת השמירה עליו בסעיף 90 לחוק הלשכה), חלים במלואם. אין להזין "מידע מוגבל" של הלקוח — לרבות פרטים חלקיים, תיאורי מקרה, נתונים מסחריים או רפואיים ועובדות ייחודיות — לפלטפורמות בינה מלאכותית פתוחות. "התממה" (הסרת שם או פרט מזהה) אינה הגנה מספקת, שכן הצלבת נתונים עלולה לחשוף מחדש את הזהות. הזנת מידע לספק חיצוני עלולה להתפרש כוויתור על החיסיון או ליצור סיכון ממשי לכך.
הסכמת הלקוח ומערכות סגורות: שימוש בכלי בינה מלאכותית פתוח תוך שימוש במידע הלקוח מחייב הסכמה מדעת של הלקוח מראש, תוך פירוט סוגי המסמכים, אמצעי האבטחה ותנאי השימוש. גם שימוש במערכת סגורה או פנים-משרדית אינו מקנה פטור מחובת הזהירות — יש לבחון את אחסון הנתונים, ההרשאות, הלוגים, ההצפנה, רמת האוטומציה וממשקי החיבור למערכות אחרות.
פיקוח אנושי, אחריות ומיומנות: מסמך שנערך באמצעות בינה מלאכותית בהיקף משמעותי מחייב בחינה ואישור אקטיביים בידי עורך הדין; האחריות המקצועית ושיקול הדעת נותרים עליו, ואין להעביר לכלי את ניהול התיק. עוד מצופה מעורך הדין להבין לעומק את אופן פעולת הכלי, יכולותיו, מגבלותיו והסיכונים שבו, ולהתעדכן באופן שוטף — הכל בכפוף לכללי האתיקה ולדין, לרבות חוק הגנת הפרטיות.