‹ כל הנושאים‹ חזרה: דיני קניין
ספר חכם · גרסת אלפאלומדים מהמקור — לא מהזיכרון 📖
נושא לימוד · כל אזכור חוק ניתן ללחיצה אל נוסח לעיון (ויקיטקסט)

עסקאות נוגדות במקרקעין

חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969

עסקה במקרקעין נגמרת ברישום; כל עוד לא נרשמה — רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה (זכות חוזית בלבד) . מכאן נולד מתח כאשר המוכר מתחייב פעמיים.

עסקאות נוגדות: התחייב אדם לעסקה, ולפני שנגמרה ברישום חזר והתחייב לעסקה נוגדת — זכות בעל העסקה הראשונה עדיפה; אולם אם השני פעל בתום לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב — זכותו גוברת .

לצד זה, תקנת השוק: מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום — כוח זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון .

שורה תחתונה
  • העסקה נגמרת ברישום; טרם רישום — התחייבות .
  • נוגדות: הראשון גובר, אלא אם השני תם-לב + בתמורה + נרשם בתום-לב .
  • תקנת השוק: מגנה על רוכש תם-לב שהסתמך על הרישום במקרקעין מוסדרים .
מקורות · לחיצה פותחת נוסח לעיון (ויקיטקסט); הנוסח המחייב — רשומות/מאגר הכנסת
חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969
  • עסקה במקרקעין נגמרת ברישום; טרם רישום — התחייבות בלבד.
  • עסקאות נוגדות — עדיפות הראשון, ותנאי גבירת השני (תום לב + תמורה + רישום).
  • תקנת השוק במקרקעין מוסדרים — הגנה על רוכש תם-לב שהסתמך על הרישום.
פסיקהדרישת תום הלב עד לשלב הרישום פותחה בפסיקה. פִּתחו את פסקי הדין — איננו מנסחים הלכה מהזיכרון.
⚖️ הפסיקה המובילה · הלכה מאומתת + עדכניות
מובא מפ״ד · אין קישור חופשיד"נ 21/80 ורטהיימר נ׳ הררי, פ"ד לה(3) 253 (1981)
ℹ️ הציטוט מובא מפסקי-דין (פ״ד) — אין העתק חופשי מקוון לקישור. לאימות עצמאי: נבו / פ״ד. איננו מאשרים פסיקה מטעמנו.
בעסקאות נוגדות במקרקעין קובע "הראשון עדיף" — הקונה הראשון בזמן גובר, אלא אם השני השלים רישום בתום לב ובתמורה. שיקולי הצדק שבסעיף 3(4) לחוק התרופות נשקלים ביחסי המוכר↔הקונה התובע אכיפה בלבד, ולא כשיקול צדק יחסי בין הקונה הראשון לשני; עצם כניסת קונה שני אינה שוללת מהראשון אכיפה, שאם לא כן תסוכל הלכת העדיפות.
עדכניות: תקפה; אושרה בע"א 2643/97 גנז; אבן-יסוד לעסקאות נוגדות.
📝 כך זה נבחן
מוכר התחייב למכור דירה לקונה א׳, וטרם נרשמה הזכות מכר אותה שוב לקונה ב׳. מי גובר?
לחוק המקרקעין: הקונה הראשון (א׳) עדיף, אלא אם השני (ב׳) השלים רישום בתום לב ובתמורה. אם ב׳ טרם רשם — א׳ זכאי לאכיפה; שיקולי הצדק שבסעיף 3(4) לחוק התרופות אינם משמשים לאזן בין א׳ לב׳ (ורטהיימר), אלא רק ביחסי המוכר↔התובע אכיפה. מסקנה: א׳ גובר ורשאי לאכוף, אלא אם ב׳ הספיק לרשום ראשון בתום לב ובתמורה.
מלכודת נפוצה
מלכודות נפוצות: (1) להעדיף את הקונה השני רק משום שפעל "בתום לב" — עליו גם להשלים רישום בתום לב ובתמורה כדי לגבור ; (2) לשקול צדק יחסי בין שני הקונים דרך סעיף 3(4) לחוק התרופות — הלכת ורטהיימר שוללת זאת; (3) לבלבל בין כלל "הראשון עדיף" למבחן תום הלב והרישום של הקונה השני.
ספר חכם · תוכן מקורי בליווי מקורות רשמיים · נוצר בסיוע בינה מלאכותית · כלי לימוד · אינו ייעוץ משפטי · יש לאמת כל מקור.
כלי הכנה לבחינת ההסמכה מבוסס בינה מלאכותית · כל התוכן נוצר בבינה מלאכותית ומעוגן ככל האפשר בנוסח החוק · אינו ייעוץ משפטי; השימוש על אחריות המשתמש בלבד, ללא כל אחריות. · השאלות והתרחישים בכלי בדיוניים ומקוריים (כל דמיון למקרה או לאדם אמיתי — מקרי); הציטוטים המשפטיים (חוקים ופסיקה) — אמיתיים. · מקורות: חוקים מקושרים לנוסח המלא (ספר החוקים הפתוח, חינם ולפי סעיף); פסיקה מקושרת היכן שקיים העתק רשמי חופשי — פסקי דין ותיקים המצויים בפ״ד בלבד מובאים בציטוט ללא קישור חופשי, לאימות עצמאי בנבו/פ״ד. איננו מאשרים פסיקה מטעמנו. מצאתם טעות? נשמח שתעדכנו אותנו ←
© 2026 Legal Analyzer Ltd. · כל הזכויות שמורות · מאגר שאלות מקורי — אין להעתיק